“תביא סנפיר”, הפרויקט הראשון שלי, של גיא ושל תום שכמובן לא הגיע לשום מקום, אלא לעליית הגג של תםשי. היחיד שעדיין קורא את הסיפורים האלה זה גילשי, אח של תםשי. גילשי, אם אתה קורא, תשלח לי את הסיפורים, אולי נצליח למכור אותם לגלובוס גרופ ולעשות על זה ים של כסף… ריייייייייייייט.
להלן רשימת הסיפורים הלא […]
בנות, לא להתלהב, יש לו חברה.
זה נורא שרודפים אחריך, בעיקר שהרודף הוא בדרך כלל בלתי נראה ובלתי מורח (יענתו, אין לו ריח).
והכי הכי נורא שהבנאדם שרודף אחריך, עוקב אחריך במשך רוב היום, צץ לך מכל פינה אפשרית, מחרפן לך את הקופסא.
אתה לא יכול בדיוק לשים את האצבע על איפה ומתי הוא יפתיע אותך, אבל לפעמים מרגישים את הנוכחות שלו בקצה […]
היינו מחולקים לשלושה תורים,
אני וחבורה של ילדים מתים.
חלק מאיתנו גססו לאט, שנייה לפני הסוף,
מסע רגלי, כמעט עד לאילת.
חוסר חופש, רעב וצמא, הייתי גמור,
והמפקדים צחקו – עוד שנה ושנתיים לשחרור.
אחר-כך עשינו תור אחד ארוך,
וכל הזמן יאללה ויאללה, והשטן בראש
אני רוצה ליפול אבל נשאר עומד
מה מחזיק אותי? Am I close to be dead?
מישהו מוציא מאפוד בוטנים ומתחיל […]
סיפורו של ג’יימס בראון נכון ל-1965…
היה קר… מאוד והיה לי זקן. זה מה אני זוכר.
כל מה שנכתב בפרויקט השקרים של ג’יימס נלקח באופן טבעי ברצינות רבה. אין לזלזל באמיתות המפורסמות בפרויקט, ואין להשוות (אפילו לא בצחוק) בינו לבין הפרויקט של עידן רייכל,
או כל פרויקט אחר.